הרמת סינוס נעשית כניתוח מקדים להנחת שתלים כשהמטרה היא להחזיר למטופל את איכות החיים. בעוד שהשתלת שיניים היא הליך נפוץ, היא לא תמיד ברורה מאליה כיוון שלא תמיד יש מספיק עצם במקום כדי להניח את השתלים החדשים.
ניתוח הרמת סינוס הוא ניתוח בעל חשיבות רבה, במיוחד בקרב אנשים המעוניינים בשיקום קבוע. תהליך ההרמה הוא חלק מעולם רפואת השיניים משנת 1970. היום ישנם אמצעי הדמיה שמאפשרים לתכנן אותה בצורה הטובה ביותר וכן פתרונות מתקדמים ואיכותיים להשתלת העצם.
אחוזי ההצלחה של ניתוח הרמת סינוס
על פי Misch (2008), אחוזי ההצלחה של ניתוחי הרמת סינוס עומדים על 97%. ברוב מוחלט של המקרים, תתאפשר למטופל השתלת שיניים בעקבות הניתוח, ואיכות חייו תשתפר באופן ניכר. לצורך השוואה, אחוזי ההצלחה של בניית לסת תחתונה נעים סביב 70% בלבד. הצלחת הניתוחים הגבוהה מתייחסת לשני הסוגים: פתוח וסגור.
Open SL – הגישה הנפוצה יותר. דרך חלון לטרלי ניגשים לממברנה, מרימים את האזור כולו ולאחר מכן, בהתאם למצב, נוכל להניח שתלים כבר באותו היום.
Closed SL- שיטה עקיפה ולכן מאתגרת יותר היות ושדה הראיה פחות טוב בה. הניסיון בשיטה זו חשוב, מיומנות היא המפתח להצלחה והתוצאות עשויות להיות טובות אף יותר משיטה פתוחה.
מתי עלינו לחשוש או להימנע מהרמת סינוס
כמעט כל מטופל מתאים להרמת סינוס פתוחה, בין אם היא מתבצעת בשלב אחד או שניים, אם היא מתבצעת עם או בלי השתלת עצם ואם היא משלבת או לא משלבת עקירה. את בעיית מיקום הלסת ניתן לפתור ומומלץ לבצע אותה בשטח "נקי". כלומר, אם ישנו צורך לבצע עקירה או טיפול מקדים אחר, רצוי לבצע אותו טרם ניגש לניתוח.
לצד אחוזי הצלחה גבוהים והתאמה כמעט אבסולוטית לניתוח, ישנה גם חשיבות רבה לאמנזיה של המטופל ולתכנון המקדים. במקרים הבאים יש לבדוק לעומק לפני ביצוע ההרמה ואף להתייעץ עם גורמים כמו אף אוזן גרון.
סינוסיטיס כרוני
כאשר המטופל סובל מסינוסיטיס באופן קבוע יש לבדוק אם ניתן לבצע את הטיפול או לא. נושא זה חשוב מאד היות ולעתים המטופל ישכח או לא יציין שהינו סובל מסינוסיטיס. השמטת המידע הזה נפוצה בעיקר בקרב חולי סינוסיטיס עונתי. התשאול הכרחי וחשוב כדי לוודא את הצלחת הניתוח ובריאות המטופל.
ציסטות או פוליפים
חשוב לדעת האם סבל המטופל בעברו מציסטות או פוליפים כדי לקבוע האם ניתן לגשת לניתוח ואם כן, כיצד עלינו לגשת. יש להעמיק בתשאול ולבקש להכיר את עברו הרפואי של המטופל ככל שניתן כדי להימנע ממכשולים בזמן הניתוח או לאחריו.
עבר של גוף זר
המטופל לא תמיד מודע לחשיבות המידע ולכן יש לתשאל באופן נקודתי בנוגע לעבר של בעיות שורש, שן כלואה ורסיסים. חשוב לתקשר למטופל את חשיבות המידע אודות עברו להצלחת הניתוח.
עישון
כשליש מהאוכלוסייה בישראל מעשנת ולא נמנע ממעשנים לעבור ניתוח הרמת סינוס. עם זאת, המידע אודות הרגלי העישון של המטופל יעזור לנו להנחות אותו ולהסביר לו על הסכנות הקיימות במידה ויעשן סביב הניתוח.
פעולות מקדימות להפחתת סיכונים
בחינת הסכנות שבניתוח עלולה לגרום לחשש בנוגע לביצוע התהליך, אך ישנם שלושה מרכיבים חשובים שמפחיתים את הסכנות שיש להתייחס אליהן לפני שנצא לדרך:
תשאול
ציינו כי ישנה חשיבות גבוהה לתשאול. יש לציין בפני המטופל כי עליו לנסות ולהיזכר בכל בעיה רפואית אשר עשויה להשפיע על הצלחת הניתוח. שיתוף הפעולה של המטופל הוא מרכיב הכרחי לתוצאות טובות יותר.
תכנון הניתוח
תודות להדמיית CT ניתן לראות את עובי העצם ומיקום כלי הדם בכדי להימנע ממפגש ישיר איתם. תכנון מקדים עוזר לנו להחליט כיצד לגשת לניתוח, מצמצם מכשולים בדרך, מעלה את אחוזי ההצלחה והופך את השיקום לקל יותר.
הנחיית המטופל מראש
המטופל צריך לדעת כיצד יתנהל התהליך. חשוב לציין בפניו את כל הסכנות, להסביר למה עליו לצפות בשלב ההחלמה, להסביר את חשיבות התשאול ואת שיתוף הפעולה שלו להצלחה של הניתוח. אם יש צורך, יש להתייעץ עם גורם נוסף כמו אף אוזן גרון ולקבל החלטות משותפות כדי להוביל להצלחת הניתוח. ניתן לבקש מהמטופל לקחת אנטיביוטיקה עוד לפני הניתוח ולא רק אחריו, להנחות אותו מראש בנוגע למשככי כאבים ולשחרר את המטופל עם תרסיס אף.
הסכנות שבניתוח וכיצד להימנע מהן
אחוזי ההצלחה של ניתוח הרמת סינוס עומדים על 97% ועל אף שאלו גבוהים, ישנן מספר סכנות במהלך ולאחר הניתוח. את הסיכונים ניתן להפחית על ידי קריאת ההדמיה באופן מעמיק, תכנון נכון המתחשב בהדמיה, בתשאול מקיף של המטופל ושיתוף פעולה מלא שלו לפני, במהלך ולאחר הניתוח.
• דימום – יכול להתרחש כבר בתחילת הניתוח. הדרך להימנע מדימום היא להתייחס למתלה בזהירות בכדי לא לפגוע. כך לא נצטרך לתקן אותו בשלב מאוחר יותר. אם יש צורך לגעת בכלי דם, רצוי לדחות זאת לשלב מאוחר של הניתוח.
• פרפורציה בממברנה – במידה והממברנה קטנה יכול להיות שלאחר ההרמה ייווצר קרע גדול ומה שנמצא באזור ייעלם. בחינה מקדימה של ה-CT יכולה לעזור לנו להבין מול מה אנחנו מתמודדים ולהחליט האם יש לגעת באזור או לא.
• אובדן Oro-antral fistula – יכול להוביל להתפשטות לעבר הסינוסים ובמקרים נדירים מאד גם לפגיעה משמעותית (במה?). גם כאן יש לתכנן את הניתוח מראש; לא לצאת מנקודת הנחה שהכל ברור. במקרה שבמהלך הניתוח נדמה לנו שישנה התנגדות של הגוף או קושי רב מדי, יש לשקול בכובד ראש לסגור את האזור ולבצע ניתוח נוסף לאחר מספר חודשים.
• כניסת או יציאת שתל – בזמן החשיפה יכול להיווצר מצב בו השתל יוצא או להפך, נכנס פנימה. הדבר יכול להיות בזמן הניתוח או אחריו ולכן ישנה חשיבות לשיתוף הפעולה של המטופל בנוגע להנחיות ההתאוששות ולמעקב לאחר הניתוח.
• סכנות לאחר הניתוח – לאחר הרמת סינוס עלול להתרחש דימום, התפרים עשויים להיפתח. מקרים כאלה נגרמים לרוב בעקבות אי ציות להוראות ההחלמה, כמו הליכה לים או לבריכה ונשיפה חזקה אשר פוגעת באזור.
